תביעה ייצוגית על נגישות אתר: מה משתנה לעסק קטן

נכון להיום זו הצעת חוק, לא חוק. ב-16 בספטמבר 2026 החליטה הוועדה המשותפת של ועדת החוקה ושל ועדת הכלכלה בכנסת לפצל שני סעיפים מהצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), ולהביא אותם להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. הפיצול צריך אישור של מליאת הכנסת, ורק אחריו תהיה הצבעה.

אם יש לכם עסק ואתר, בטח שמעתם על תביעות ייצוגיות בנושא נגישות. בכנסת מקדמים עכשיו שינוי שנוגע בדיוק לזה. ריכזתי כאן רק מה שכתוב בנוסח שהונח לפני הוועדה, ומה שדווח על ההחלטה. בלי פרשנות.

מה כתוב בנוסח

1. אי אפשר יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגד עסק קטן

מתוך הנוסח המעודכן שהונח לפני הוועדה (3 בספטמבר 2026): „לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק קטן; לעניין זה, 'עסק קטן' – עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו אינו עולה על ____ מיליון שקלים חדשים".

בנוסח עצמו הסכום נשאר ריק. לפי הדיווחים על הדיון, הוועדה קבעה אותו על 9 מיליון ש״ח, במחזור העסקאות בשנה שקדמה להגשת התביעה. ביום הדיון דיווח גלובס שזה הרף שעמד על הפרק, ושארגוני העסקים ביקשו 20 מיליון. בנוסח, ההגנה הזאת כללית ולא מוגבלת לתביעות נגישות.

2. בחלק מהעילות: קודם פנייה, ואז 60 יום לתקן

מתוך אותו נוסח: „לא תוגש בקשה לאישור [...] אלא לאחר שחלפו 60 ימים מיום שפנה המבקש, או אדם אחר שאינו המבקש, לנתבע, בבקשה כי יתקן את הפרת הדין [...] והנתבע לא תיקן את ההפרה".

לפי הנוסח, בקשה שהוגשה בלי פנייה כזאת תימחק. החובה חלה רק על רשימה סגורה של עילות. חלק מהן לא קשורות לנגישות, כמו ספאם, סימון מוצרים ומחיר ליחידת מידה. בתחום הנגישות, לפי הנוסח, היא חלה על עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו עד 50 מיליון ש״ח, ועל ארבע חובות מתקנות הנגישות לשירות:

• תקנה 18(ג): מערכת עזר לשמיעה מסוג לולאת השראה.
• תקנה 34: פרסום הסדרי הנגישות של השירות, כולל באתר האינטרנט.
• תקנה 35ה: פרסום הצהרת נגישות באתר.
• תקנה 91: מינוי רכז נגישות, למעסיק של 25 עובדים לפחות.

חובת ההנגשה של האתר עצמו (תקנה 35א) לא מופיעה ברשימה הזאת.

שימו לב: אלה שני סעיפים נפרדים. לפי הנוסח, עסק קטן מוגן לגמרי מתובענה ייצוגית. חובת הפנייה ו-60 הימים חלה על עסקים אחרים, ורק בעילות שברשימה.

מה עוד לא ידוע

• הנוסח הסופי שהוועדה אישרה ב-16 בספטמבר עוד לא מופיע באתר הכנסת. הציטוטים כאן לקוחים מהנוסח שהונח לפניה.
• הכתבות על ההחלטה לא מזכירות את רף 50 המיליון בעילות הנגישות, ולכן לא ברור אם הוא נשאר.
• אין תאריך תחילה. לפי סעיף התחולה בנוסח, החוק יחול על בקשות שיוגשו אחרי תחילתו.

מה לא משתנה

הנוסח מתקן את חוק תובענות ייצוגיות. את תקנות הנגישות עצמן הוא לא משנה. מי חייב להנגיש את האתר, באיזו רמה ומי פטור, פירטתי במדריך על חוק הנגשת אתרים בישראל.

וכבר היום יש בתקנות מנגנון של הודעה. לפי תקנה 35א(ד), סטייה מהדרישות באתר לא נחשבת הפרה, אלא אם נשלחה הודעה שדורשת לתקן אותה, והיא לא תוקנה בתוך זמן סביר, ולא יאוחר מ-60 יום מקבלת ההודעה.

מה עושים אם מגיעה פנייה

לפי הנוסח, בעילות שברשימה אי אפשר יהיה להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפני שעברו 60 יום מהפנייה, וגם אז רק אם ההפרה לא תוקנה. ולפי התקנות, כבר היום, הודעה על סטייה באתר פותחת פרק זמן לתיקון של עד 60 יום.

יש לכם אתר קיים? את בדיקת הנגישות שלו כדאי לעשות אצל מורשה נגישות. אני בונה אתרים חדשים.

ואצלי? כל אתר שיוצא ממני עולה לאוויר עם תוסף נגישות התומך ברמת AA והצהרת נגישות — ככלי סיוע לגלישה נגישה, כחלק מהסטנדרט של כל חבילה. התוסף אינו מהווה תחליף לבדיקת נגישות בידי מורשה נגישות מוסמך או לאישור עמידה בתקן ישראלי 5568.